שעת ההכרעה הגיעה: 15% מס על רווח נומינאלי מול 25% מס על רווח ריאלי

מאת: תומר שלו, מנהל הידע המקצועי של חטיבת הלקוחות, מיטב

בחודש מאי 2022 חגגנו עשור להולדתו של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שבחודש מאי 2012 הביא עמו בשורה ענקית לציבור החוסכים. לראשונה מאז שנת 2008, נפתחה הדלת להשקעת כסף פנוי במסגרת קופת גמל שמאפשרת לבני 60 ומעלה בעלי קצבה מזערית, לבצע משיכה של מרבית הכספים (למעט רובד זניח של כספי קצבה מזכה), כאשר המס המוטל על הרווחים הנצברים בה הינו 15% מהרווח הנומינאלי, לעומת 25% מהרווח הריאלי, שיטת המיסוי הנפוצה בשוק ההון.

בעולם של אינפלציה אפסית עד נמוכה, שלא לומר, אינפלציה שלילית, מדובר במשטר מס חלומי, שמשאיר בידי המשקיע רווח נטו גבוה יותר, לעומת משטר המס הריאלי המקובל בהשקעות בשוק ההון. ואכן ברובו המוחלט של העשור הראשון לחייה של קופת הגמל בתיקון 190, מדד המחירים לצרכן לא הצליח לאתגר את שיטת המיסוי הנומינאלית:

מספר דוגמאות על שיטת המיסוי

כך למשל, מי שהשקיע בתיקון 190 מתחילת שנת 2013 (מכיוון שהמוצר קופת גמל בתיקון 190 למעשה התחיל להיות מוצע רק משנה זאת), וקנה למשל קרן סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 125:

תשואה נומינלית שנצברה עד 12/2021: 96.03%

עליית מדד המחירים לצרכן עד 12/2021: 4.54%

תשואה ריאלית שנצברה עד 12/2021: כ-91%

כלומר 1,000,000 ₪ שהופקדו בקופה בתחילת 2013 היו שווים 1,960,300 ₪ בסוף שנת 2021.

נניח שאנו חיים בעולם ללא דמי ניהול לצורך פשטות החישוב. הרובד לקצבה מזכה אמנם לא ניתן להיוון אבל ייהנה גם הוא מאותו שיעור מס בפטירת העמית ולכן נניח לצורך המחשה שמהוונים גם אותו ב-15% מס על הרווח הנומינאלי, וסך המס ששולם הוא 144,045 ₪ בלבד.

אילו היה מדובר בהשקעה מקבילה בתיק השקעות (גם כאן, בעולם ללא דמי ניהול) היינו נפרדים מ-25% מס מהרווח הריאלי, שהם 25% מ-910,000 ₪, מס של 227,500 ₪.

כלומר – בסביבת אינפלציה נמוכה ובתשואה יחסית גבוהה, נחסך כאן מס רב, ועל זה כמובן אפשר להוסיף ולציין את התועלות הנוספות של תיקון 190 – דחיית מס ועלויות דמי ניהול נמוכים בין היתר.

בשנת 2021 נכנסנו למציאות חדשה שבה האינפלציה מרימה ראש, ושנת 2022 עשויה להסתיים עם אינפלציה שנתית של כ-5%, כלומר שקולה לאינפלציה של כל השנים 2013 עד 2021 גם יחד. האם זהו סופו של היתרון היחסי ממנו נהנים מוצרים הממוסים על הרווח הנומינלי? תלוי בפרופיל המשקיע!

כדי לדעת לאיזה לקוחות כדאי להציע את תיקון 190, ראשית יש להכיר כלל מתמטי שעובד תמיד: אם התשואה השנתית הממוצעת היא לפחות 2.5 פעמים האינפלציה השנתית הממוצעת – הלקוח אדיש בין מיסוי ריאלי של 25% למיסוי נומינלי של 15%. כלומר מספיק שהתשואה הנומינאלית תהיה קצת מעבר ל-2.5 פעמים האינפלציה – וישתלם ללקוח להחזיק מוצר הממוסה ב-15% מס נומינלי.

דוגמה:

אינפלציה שנתית ממוצעת: 3%
תשואה שנתית נומינלית ממוצעת: 7.5%
הפער ביניהן הוא בדיוק פי 2.5

נתרגם את הרווחים לשקלים כדי שיהיה קל להמחיש – נניח שהתחלנו עם 1,000 ₪.

הרווח הנומינלי הוא 75 ₪ ואם את זה נמסה ב-15% -> 11.25 ₪ מס

הרווח הריאלי הוא 45 ₪ ואם את זה נמסה ב-25% -> 11.25 ₪ מס

אז.. מצאנו את נקודת האיזון שמתקבלת כאשר מתקיים יחס של פי 2.5 בין תשואה לאינפלציה (לטובת התשואה). אז מתי נכון לנהל כספים במשטר מס של 15% על הרווח הנומינאלי?

פרופיל הסיכון של החוסך צריך להיות כזה שיכול לייצר תשואה שנתית ממוצעת שתצליח לפרוץ אל מעבר לנקודת האיזון, וזאת גם אם האינפלציה בשנים הקרובות תעמוד על בין 2%-3% בשנה. כלומר, צריך לדעת לייצר ללקוח תשואה של לפחות 7.5% בשנה (נומינאלית), אחרת הוא עשוי להיפגע משיטת המיסוי הנומינאלית. במלים אחרות – השקעה בתיקון 190 מתאימה בשנים הקרובות ללקוחות שמחפשים חשיפה מנייתית גבוהה (דרך מסלולי מניות, מסלול S&P500  או שילוב שלהם עם מסלול מתמחה אחר). קשה לראות מסלולים מוטי אג"ח מייצרים תשואה גבוהה, בטח כשאנחנו בעולם של ריביות עולות ששוחקות את השווי של אגרות החוב.
טווח ההשקעה צריך להיות ארוך, סדר גודל של 5 שנים ומעלה, טווח שלוקח אותנו בסבירות גבוהה אל מעבר לתקופה שייקח לבנקים המרכזיים בעולם לנצח את האינפלציה המשתוללת. זה יכול לקחת שנתיים ויכול לקחת 5 שנים – אף אחד לא באמת יודע, אבל ברור שבטווח הזמן הקרוב האינפלציה תאתגר את היכולת לחסוך בפלטפורמה המתנהלת במסגרת של משטר מס נומינאלי. אינפלציה של מעל 2% בשנה היא האויב הכי גדול של קופות גמל בתיקון 190, זה מחייב אותן להביא כל שנה 5% תשואה. ניתן לראות בנספח למאמר זה שב-5 השנים האחרונות כמחצית מיצרני קופות הגמל במסלול לבני 50 עד 60 לא הצליחו לעמוד ביעד כזה.

לקוחות שעומדים בשני הקריטריונים הנ"ל – גמל בתיקון 190 מאוד יתאים להם. אם הם עומדים רק באחד מהם, הוא עשוי להתאים להיטיב עמם, אך בתרחישים מסוימים ייתכן מיסוי עודף על מכשירים ריאליים כגון פוליסת חיסכון פיננסית. לקוח שלא עומד באף אחד מהקריטריונים הנ"ל – תיקון 190 מהווה עבורו פתרון נחות מבחינת מיסוי (לפחות כעמית שמתכנן למשוך בעודו בחיים) ויש לבחון חלופות אחרות.